פסק-דין בתיק תע"א 5023-09

1.         התובעת היא מהגרת עבודה ממולדובה, אשר נשכרה לטפל בנתבעת מס' 2, קשישה בשנות התשעים לחייה, עד שפוטרה לאלתר על ידי הנתבע מס' 3, בנה של הנתבעת מס' 2, לאחר 14 חודשי עבודה.

      התביעה שבפני היא לתמורת עבודה בשעות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים וכן פיצויים בגין פיטורים בניגוד להסכם לתקופה קצובה, פיטורים ללא שימוע ועגמת נפש בגין אי מתן נימוק לפיטורים.

2.         רקע עובדתי

א.         התובעת נכנסה לישראל באפריל 2004 ועבדה כמטפלת סיעודית במקומות שונים.

ב.         התובעת עבדה כמטפלת של הנתבעת מס' 2 (להלן - הנתבעת), מחודש ינואר 2008 ועד ליום 22.3.09 והתגוררה יחד עימה בבית הנתבעת.

ג.          נתבע מס' 3 הוא בנה של הנתבעת. לנתבעת שני בנים - רפאל אבגר, הנתבע מס' 3 וד"ר אבי זולברג. שניהם טיפלו בנתבעת: מר אבגר טיפל בנושאים המנהליים ואילו ד"ר זולברג טיפל בנושאים הרפואיים.

                  הנתבעת ובנה, הנתבע מס' 3, יכונו להלן - המשפחה.

ד.         הנתבעת מס' 1 היא חברה למתן שירותי סיעוד המעניקה שירותי סיעוד לזכאים,  בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן ובהתאמה - חוק הביטוח הלאומי; חברת הסיעוד או החברה). חברת הסיעוד העסיקה את התובעת החל מיום 26.2.08 ושימשה "נותן שירותים" כלפי הנתבעת, היינו העסיקה את התובעת במסגרת השעות שהוכרו על פי חוק הביטוח הלאומי (ר' ע"ע (ארצי) 110/08 דליה - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (12.3.09)).

                  התובעת הועסקה ישירות על ידי הנתבעת ובנה בשעות שמעבר לאלה שהוכרו על פי חוק הביטוח הלאומי.

ה.         שכרה של התובעת שולם בחלקו על ידי חברת הסיעוד ובחלקו על ידי הנתבעים. חברת הסיעוד שילמה את השכר בהתאם לשיעור הזכאות שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי - 18 שעות שבועיות (החלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 3.3.08 צורפה להודעת הנתבעים מיום 20.5.10). הנתבעים שילמו את יתרת השכר, עד לסכום של 3,230 ש"ח בחודש (שכר חודשי של 2,800 ש"ח בתוספת של 100 ש"ח לשבוע).

ו.          עד חודש דצמבר 2008 שולמו לתובעת 200 ש"ח בגין עבודה בימי שבת והחל מחודש ינואר 2009 הסכום הועלה ל - 230 ש"ח וזאת בנוסף לשכר הרגיל שצוין לעיל.

ז.          ביום 21.1.09 חתמו התובעת והנתבע מס' 3 על חוזה שהסדיר את תנאי עבודתה. החוזה נחתם בשפה הרוסית ובעברית (נספחים א'-ב' לתצהיר התובעת; להלן - החוזה או חוזה העבודה).

ח.         התובעת פוטרה מעבודתה על ידי שני בניה של הנתבעת, ביום 22.3.09, מבלי שניתנה לה הודעה מוקדמת. תמורת הודעה מוקדמת שולמה לתובעת כחוק.

ט.         לאחר פיטורי התובעת, שולמו לה סכומים שונים כגמר חשבון מהנתבעים (נספח ה לתצהיר התובעת, עמוד 3 לפרוטוקול העדות המוקדמת, סעיף 19 לסיכומי התובעת).

3.         התובעת העידה בהליך של עדות מוקדמת בפני כב' הרשמת מוניקה מרגלית ביום 27.8.09. עדויות הנתבעים נשמעו על ידי המותב בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 11.10.10. מטעם הנתבעים העידו מר איציק רוזנבלט, סמנכ"ל התפעול בחברת הסיעוד, הנתבע מס' 3 ואחיו, ד"ר אבי זולברג. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית, אך לא התייצבה להעיד,  לאור מצבה הרפואי (הודעת ב"כ הנתבעים בפתח ישיבת ההוכחות). התובעת לא ביקשה למשוך את התצהיר מתיק בית הדין.

4.         טרם הדיון ברכיבי התביעה המפורטים בסיכומי התובעת, יש להבהיר כי בסיכומים אלה התובעת חזרה בה מרכיבי תביעה כגון פדיון חופשה, דמי הבראה, שכר חודש מרץ 2009 ותשלום דמי חגים.

5.         העסקת התובעת

אין חולק כי התובעת הועסקה על ידי שלושת הנתבעים. בהתאם, התובעת לא הבחינה בין הנתבעים השונים וטענה את כל טענותיה, ביחס לכל רכיבי התביעה, כנגד שלושתם כאחד.

חברת הסיעוד טענה שהיא שימשה כצינור שהעביר את כספי גמלת הסיעוד המגיעה לגב' זולברג מהמוסד לביטוח לאומי לידי התובעת, בהתאם להיקף הזכאות שקבע המוסד. בהתאם, טענה כי מחויבויותיה כלפי התובעת נוגעות לעבודת התובעת בשעות הזכאות שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי בלבד.